עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 9 ואחרון
03/01/2019 10:44
Michal Inbar


Tolerance for failure

מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית

על פי המאמר, חברת טיוטה מאמינה כי כישלונות נחוצים על מנת לפתח חדשנות ארגונית. הם רואים בכישלון חווית למידה כלשהי ממנה העובד עשוי להשתפר וכך גם החברה. בנוסף, הם מאמינים כי מקרה של כישלון , עדיף שילווה בתגובה חיובית משום שכך יצליחו העובדים והחברה להתפתח על ידי כך שילמדו מה גרם לכישלון ויבצעו תהליך של הפקת לקחים.

 

Availability of reward mechanismsfor innovation

כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

חברת טיוטה מתגמלת ומעניקה הטבות לצוותים ולא לעובדים בודדים. זוהי שיטת תגמול אמריקאית לפיה החברה מעניקה בונוסים צוותים על מנת שלא ליצור הבדל בביצועי הצוות. תגמול זה, נמצא כמעלה את המוטיבציה של העובדים לשיפור עבודת הצוות ומלכד אותם תחת מטרה משותפת. השיטה יוצרת תחרותיות בין הצוותים ומטפחת שאיפה למצוינות ואת הדבקות במטרה של כל הצוותהעובדים מקבלים משכורת בסיס ובונוס, בהתאם לתרומת הצוות שלהם אך אין הכרה מיוחדת על חדשנות.

 

אוקיינוסים כחולים בישראל

איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחול?

חברת בגיר היא חברה המייצרת חליפות. חליפות ידועות כמוצר שמרני ולכן בגיר התמקדה בלקוח מאוד גדול ועיקרי עד כדי כך שהצלחתה הייתה תלוי בו. כאשר התרחש משבר עם הלקוח (שהסתיים בנטישתו) החברה נקלעה למשבר כלכלי בעקבותו החליטה לפתח חליפה ייחודית שלא נראתה עד כה. מדובר בחליפה הניתנת לכיבוס ביתי ללא צורך בניקוי יבש. המוצר החדש היווה חסכון בזמן (משום שאיו צורך בניקוי יבש) ולכן גם עלויות החליפה הוזלו . החליפה החדשנית פרצה לשווקים חדשים ברחבי העולם  וזכתה בפרס לחדשנות ולתעשייה ובפרס היזמות והחדשנות.

 

מודל "סנפיר הכריש" בעת אימוץ מוצר חדשני

עפ"י עקרונות "המפץ הגדול" לאימוץ מוצרים, קצב אימוץ טכנולוגיות חדשניות הולך וגובר. הטכנולוגיות מתפתחות בקצב מעריכי, איכותם עולה והמחיר יורד. מידע אודות חידושים מופץ במהירות דרך רשתות חברתיות. פונקציית "סנפיר הכריש" מבטאת את מחזור חיי המוצר מרגע כניסתו לשוק. במחזור זה, 5 מצבים שיוצרים את צורתו של סנפיר הכריש.

"ממציאים": הראשונים לרכוש מוצר לצורך ניסיון (אחוז קטן מהאוכלוסיה)

"המפתחים הראשוניים" : השניים לרכוש , כאן מתחילה העלייה המשמעותית באימוץ הטכנולוגיה.  "הרוב המקדים": חלק גדול מהאוכלוסיה שקונה את המוצר יחסית מהר, לאחריו מתרחשת ירידה גדולה של האוכלוסיה אשר קונה מוצר חדש מאוחר יחסית.

השינוי בגודל האוכלוסיה המאמצת את הטכנולוגיה,  יוצרת על הגרף את צורתו של סנפיר הכריש(עליה מהירה ולאחר מכן ירידה מהירה)

0 תגובות
פוסט מס' 8
27/12/2018 09:20
Michal Inbar

השוואה בין תחזוקה מתוכננת (maintenance scheduled) לתחזוקה תחזיתית (predictive maintenance)  

 

תחזוקה מתוכננת: תחזוקה שנקבעה מראש על מנת למנוע תקלות. ניתן לחשוב עליה כתחזוקה מונעת שמתבצעת במרווחי זמן קבועים שנועדה להבטיח את פעילותם התקינה של המכונות/רכיבים שונים.

 

תחזוקה תחזיתית: נועדה לסייע לקבוע את מצב הציוד על ידי שימוש בכלים אנליטיים מתקדמים ומערכות לומדות המבצעות ניתוח והערכה אודות טיב המכונה/המערכת. השימוש בתחזוקה מסוג זה מיועד למנוע בזבוז זמן על תחזוקה תקופתית אלא רק כשעולה הצורך.

אציין, כי מערכת תחזוקה זו מתבססת בעיקר על שימוש בסנסורים (אור, תנועה, זרימה, לחץ וכו') בכדי לנטר את פעילות המפעל .

 

ההבדל המשמעותי ביותר בין השניים הוא שתחזוקה תחזיתית עושה שימוש במידע רב המתקבל מהסנסורים שמנתחים את המידע ומתריעים מהו הזמן האידיאלי לתיקון. לעומת זאת, תחזוקה מתוכננת מתבססת על הערכת יצרן ולא לפי אופי השימוש המכונה/מערכת.

 

דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה ?

 

מערכת מורכבת היא סוג מסוים של מערכת (קבוצת חלקים הפועלת במשותף למען השגת מטרה משותפת).

דוגמא למערכת מורכבת – מחשב נייד. עבור מערכת מורכבת זו, כדאי לבצע תחזוקה תחזיתית, משום שמדובר במכונה שוות ערך (כספית ושימושית) בה כל חלק עולה הרבה כסף ולא נרצה להחליף חלקים במחשב לחינם , דבר שיגרור בזבוז משאבים לצדד חשש למחיקת קבצים. נוכל לבצע תחזוקה תחזיתית על ידי שימוש באפליקציות ייעודיות המבצעות בדיקות שונות של רכיבים שונים במחשב ומתריאות בעת הצורך. 

0 תגובות
פוסט מס' 7
19/12/2018 15:28
Michal Inbar

3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע

מענה לצרכים ארגוניים באמצעות קהילות הידע:

·       שיתופיות - שיתופיות ידע בין עובדים בעלי מאפיינים דומים. באופן זה, כאשר נתקלים בבעיה/מכשול ניתן להיוועץ עם אנשים נוספים /להתאגד לקהילה.

·       גיוס אנשים בעלי ידע דומה למשימות דומות -  באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים בעלי מאפיינים דומים לאותה הקבוצה/צוות. הסיכוי שאנשים בעלי מכנה משותף יעבדו טוב יותר ביחד גדול יותר מאשר במרה בו מדובר באנשים שונים בתכלית. דבר אשר יכול לחסוך זמן של גיוס והכשרה.

·       שימור הידע – כחלק מהטבע האנושי, האדם אוהב להיות שייך לקבוצה כי כך הוא מרגיש בעל כוח רב יותר. קהילות ידע מסייעות בשמירה על הכוח והידע הארגוני.

 

מענה לצרכים ארגוניים באמצעות קהילות הידע:

·       פתרון בעיות – במקרה בו עובד רוצה לפתור בעיה כלשהי בנושא בו אין לו את הידע הדרוש, העובד יכול לגלוש באתרים השייכים לנושא וכך למצוא פתרונות שונים ויצירתיים לבעיה.

·       התייעצות - התייעצות עם מומחים יכולה לסייע לקבלת מידע איכותי בתחומים שונים ובכך ולסייע בפתרון בעיות קיימות.

·       הדרכות – עמודים/אתרים של בעלי מקצוע אשר מכילים פריטי מידע כגון מאמרים ו/או בלוגים על נושאים רלוונטיים.

 

תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני

ויקי ארגוני - בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.

מענה בויקי לצרכים אישיים:

·       נוחות – כל המידע נמצא במקום אחד מאורגן ומסודר

·       פשוט לתפעול – למשתמשים קל יחסית להשתמש במערכת.

·       נגישות – הידע נגיש לכולם מכל מקום.

 

אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי

כל בעיה מכילה תחום ידע אחר ולכן התשובה אינה חד משמעית. נשתמש בויקי כאשר ברצוננו למצוא מידע אודות  הגדרות מסוימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור (בדרך כלל בעיות פחות מורכבות, בעיות מוכרות יותר שדנו בהן בעבר).

על מנת ליהנות מיתרונות השימוש בקהילות הידע יש צורך ביכולת לפרסם את המידע. כאשר גורם חיצוני יכול להיעזר במידע באופן שישפר את מוניטין הגורם המפרסםכאשר רוצים לשלב מידע עם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית או כאשר רוצים ליצור קהילת שיתוף ידע שתשפר את הידע של כולם  - מומלץ להשתמש בקהילות ידע שונות.

מתי נשתמש בויקי? כאשר אנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת; כאשר ברצוננו לחלוק מידע עם מספר רב של אנשים באופן מסודר אך עם זאת לשמור על פרטיות המידע
.

0 תגובות
פוסט מס' 6
11/12/2018 18:52
Michal Inbar

 

1 איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (90-9-1)?

 

על פי כלל ה 1-9-90, 90% מהגולשים ברשתות החברתיות צורכים מידע באופן פסיבי (משמע צופים בתכנים ולא יוצרים תכנים חדשים). 9% מהגולשים עורכים, מגיבים ודנים בפוסטים השונים ולמעשה רק 1% מהגולשים יוצרים את התוכן הקיים ברשת. כלל זה מתאר חלוקה שאינה שוויונית בין יוצרי התוכן לצופים בו.

 

על מנת להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות קיים צורך לתת דגש על עידוד היצירתיות בארגון. כמו כן, ניתן להעניק בונוסים לעובדים היוצרים תכנים ברשת.

לצד זאת, על העובדים להגיש בנוח עם הרשת הן מבחינת הממשק והן מבחינת ההווי הפנים ארגוני ולכן יש להטמיע את המערכת באופן חיובי ולדאוג שתהיה נוחה למשתמש. בנוסף, הארגון יכול להחליט שחלק מסוים מהתהליכים/ההודעות עובר לרשת החברתית ובכך להגביר את הפעילות בה (בדומה לעובדה שקורס זה מתנהל בפייסבוק).

 

2. מאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?

 

רשת חברתית ארגונית מהווה פלטפורמה לשיתוף וידע בתחומים העשויים לתרום להתפתחות העובד בארגון (לדוגמא, קבוצות בנושאים שונים כמו ניהול זמן אישי). רשת חברתית יכולה לעודד משובים בין עובדים ולהקל בכל הנוגע לפרטי ההתקשרות של העובדים. שימוש ברשת שכזו, יכולה לתרום למפגשים וירטואליים בין אנשים שונים בארגון מה שעשוי להוביל למפגשים בפועל על מנת להשיג יעדים ומטרות משותפים.

 

על פי המאמר, המעבר מניהול מטריציוני לניהול רשתי מכיל שינוי בתפיסת מקומו של העובד. בניהול רשתי, העובד רואה את הארגון כסבך של ספקים ולקוחות. במבנה זה, האתגר של העובד גדל, יש לו יותר אחריות בארגון ועליו לנהל מערכות יחסים עם אנשים רבים בתוך הארגון. רשת חברתית יכולה לאפשר לעובד ליצור קשרי עבודה חדשים עם אנשים, להתייעץ איתם ולחלוק עימם מידע בקלות.


 

0 תגובות
פוסט מס' 5
04/12/2018 20:58
Michal Inbar

בשיעור האחרון בניהול ידע דיברנו על מושג "חכמת ההמונים". בבסיס עקרון חכמת ההמונים עומדת ההנחה כי חוכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחוכמתו של המומחה היחיד, גם אם הוא יותר מומחה מכל שאר חברי הקבוצה. על פי רעיון זה, שקלול הדעות והידע שתפיק קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק המומחה העצמאי.

 

1.פיתוח רובוטים חדשים על ידי שימוש בחכמת ההמונים

 

מתי חברה תפנה למיקור המונים? כאשר חסר לה מידע ו/או נדרשת תגובה של ההמונים (במקרים כמו סקר שוק). במידה וסקר השוק גילה כי אכן קיים ביקוש לרובוטים, החברה תחליט לפתח אותם ותוכל להשתמש בחכמת ההמונים במגוון שלבים כמו איפיון המוצר ועיצובו על מנת להתאימם למשתמש בצורה הטובה ביותר.  תגובתם של ההמונים דרושה על מנת ליצור שיתוף פעולה עם הלקוחות בפיתוח מוצרים חדשים וכך להגדיל את המכירות בעתיד.

 

2. ביצוע תחזית על ידי חכמת ההמונים

בהמשך לשיטות שנלמדו בכיתה, אני חושבת שהייתי משתמשת בשיטת האסימונים. על פי שיטה זו הלקוח מחלק את האסימונים בין האפשרויות השונות ומבצע בחירה לפי תעדוף. תיעדוף לקוחות הוא מידע בעל ערך רב שיכול לשקף לנו רבות על ההבדלים הקיימים בעיני הלקוח עבור המוצרים השונים.

 

3. סיכונים בסטארט אפ במימון המונים

 

בבואנו לפרסם מוצר למימון המונים עלינו לתת מפרט מלא של המוצר. פעולה זו טומנת בחובה סיכון להעתקה של הרעיון על ידי יזם/חברה אחרת וגרימת נזק כלכלי לחברה המפרסמת. לכן, מומלץ לרשום את המוצר כפטנט לפני פרסום הקריאה למימון המונים. עצם קיומו של פטנט עשוי למשוך משקיעים רבים מפני שירגישו כי ההשקעה בטוחה. חסרון בולט של שיטה זו הוא העיסוק ושמירת הקשר עם המון "המונים" מה שעלול להיות מעיק ומסורבל. 

0 תגובות
פוסט מס' 4
25/11/2018 19:57
Michal Inbar
המשכיות ידע 

הערה לבודק: מיכי אלי הרשה לי לכתוב מניסיון אישי ולא ממאמר ;)

בהמשך למה שדיברנו בשיעור, בפוסט זה אתן דוגמא לניהול ידע בארגון שאינו מתחום ההייטק ואשליך ממנו על שאר תחומי העבודה. ברצוני לדבר על ניהול ידע בתחום המסעדנות.
בתחום המסעדנות קיימים פורמטים רבים של אופן עבודה. 

מלצרים - טיפים אישיים - במקומות מסויימים המלצרים מרווחים טיפים אישיים בהתאם לשולחנות אותם הם ממלצרים. גובה המשכורת שירווחו תלוי בטיב השירות שיתנו ובאיזור העבודה בתוך המסעדה שבו יתבקש לעבוד (כאשר שני אלו תלויים אחד בשני). 
כאשר מגיע מלצר חדש ויש לעשות לו חפיפה, לבחירתו של המלצר הותיק האם לגלות לו לחדש את כל "רזי המקצוע", אלו שגורמים לו להרוויח הרבה או לחילופין ללמד את המלצר החדש רק את הדברים היבשים (סדר העבודה , פריסת הכלים הדרושים במסעדה , שימוש בתוכנה וכו'). 
מדוע מדובר בדילמה? באם המלצר החדש ילמד את המלצר הקיים את כל אופן עבודתו, המלצר החדש עלול להתעלות על הותיק, לתת לאותם הלקוחות שירות טוב יותר ובפעם הבאה שהותיק ימלצר את אותו הלקוח שהתרגל כבר לשירות טוב יותר, גם השירות הטוב של המלצר הותיק יחשב כפחות ולכן ירוויח פחות טיפים. בנוסף, באם המלצר החדש יתעלה על הקיים, לקוחות עשויים להחמיא לו בקרב המנהלים ואז המלצר החדש יקבל איזור עבודה טוב יותר ובעצם משכורתו תיפגע.
באופן דומה, גם בתחומים שונים, בעובדים הותיקים לא תמיד ממהרים לשתף ידע עם העובדים החדשים מפני שכך מבטיחים לעצמם (העובדים הותיקים) כי בסבירות גבוהה עדיין יש להם מה לתרום לחברה והם משאב חיוני.   

#מלצריםממורמריםחחחח
0 תגובות
פוסט מס' 3
20/11/2018 09:03
Michal Inbar

כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

OCR=optical character recognition. טכנולוגיה זו עוסקת בזיהוי תווים אופטי המסייע בהמרת תמונה/טקסט מודפס/כתב יד למסמך דיגיטלי (שאפשר לבצע בו חיפוש). שימוש בטכנולוגיה זו רלוונטי מאוד בארגונים מפני שהיא מאפשרת חיפושים לפי תוכן (כמו בקטלוג). לצורך המחשה, אם חלק מהמסמכים יהיו דיגיטליים וחלק "ישכבו במגירה" לא יהיה ניתן לבצע חיפוש במערכת אחת בלבד. שימוש ב- OCR מסייע על שמירה יעילה ונוחה של המידע ואיתרו בזמן קצר יחסית. 


מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה (Work Flows)

קיימות סיבות רבות לשילוב מסמכים דיגיטליים בזרימת העבודה, אפרט על חלקים:

- מסמכים כאלה מאפשרים עבודה משותפת על אותו המסמך.

- קיצור זמני החיפוש אחר מסמכים/תוכן במסמכים שנוצרו על ידי עובדים אחרים.

- ניהול הרשאות וגרסאות בצורה קלה יותר

- סיכוי נמוך יותר לאיבוד מידע במהלך העבודה או במהלך העברה של המסמך בין העובדים.


חשיבות של הגירת תכנים

הגירת תכנים  - תהליך העברת מסמכים ממערכת ישנה למערכת חדשה. מדובר בתהליך רלוונטי וקריטי להצלחה של פרויקטי הטמעת/חידוש/החלפת מערכות המידע בארגון. אם תהליך זה לא יתבצע כהלכה , הארגון עלול לאבד מידע רב ולהפסיד כסף וזמן רב על שחזור מסמכים או כישלון פרויקט החלפת המערכת. 


בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל? מי אחראי לזה?

לפי דעתי קיימת חשיבות רבה לשמירת המייל עצמו (בנוסף לצרופות). זאת, מפי שהמייל עצמו מכיל מידע רלוונטי שעשוי לשמש את הארגון בעתיד (לצרכי תחקור) או בהווה. המייל מכיל מידע על השולח, חותמת זמן, נמען ונושא שעשויים להקל על החיפוש של המסמך/המייל במערכת (חיפוש אפשרי לפי מספר שדות). 

באשר לאחריות, לדעתי ניתן לחלק את האחריות בין מקבל המייל, שיודע לתייגו בצורה הטובה ביותר לבין אנשי ניהול הידע בארגון שיוודאו כי אכן המיילים נשמרים בצורה נכונה וללא שגיאות. לדוגמא, כאשר עובד מזין תיעוד מייל למערכת, אנשי ניהול הידע יאכפו שהוא יוכל לבחור בין קטגוריות שונות (מייל חיצוני/פנימי) ובהתאם להזין את כתובת השולח מתוך רשימה מוכרת על מנת למנוע טעויות הקלדה שיקשו על החיפוש במערכת. 

0 תגובות
מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל?
10/11/2018 22:26
Michal Inbar


במהלך הרצאה 3 למדנו אודות ביצוע תחקירים בארגונים גדולים. תחקירים הם דרך של הארגון ללמוד מכישלונותיו ולשחזר את הצלחותיו (במידה והתחקירים נעשים ומוטמעים בדרך הנכונה). אני נוטה להאמין כי בעלי העניין בחברה אינם רואים את תהליך התחקור כמניב ערך ישיר לחברה ולכן לעיתים נוטים לזלזל בו.

בהמשך לכתבה שפורסמה בהנחיות, נראה כי בצה"ל מבצעים תחקירים רבים אך יעילותם מוטלת בספק, זאת לאור חזרה של אירועים שתוחקרו בעבר ללא הצבעה על מגמת למידה והשתפרות בנושאים שתוחקרו. הבעיות בתחקירי צה"ל עלולות לנבוע ממספר סיבות:

1.    בבואנו לתחקר אירוע, עלינו לבצע איסוף של כלל המידע הרלוונטי ולשתף אותו באופן גלוי לחלוטין בין משתתפי התחקיר. בארגון מטריציוני כמו צה"ל, לחיילים בדרגות שונות יש רמות סיווג שונות – נושא המהווה בעיה כאשר יש צורך לשתף במידע. כמו כן, צה"ל עובד עם מספר מערכות מידע שונות ולעיתים קרובות העברת מידע ממערכת אחת לשניה הוא תהליך מורכב הדורש זמן ומשאבים. אציין, שגם במקרים בהם מתקבלת החלטה לשתף את כל הנוכחים בתחקיר כל פרטי המידע הדבר כולל בירוקרטיה (כגון תחקירים ביטחוניים) שעלולה לעקב את התחקיר

2.    סמיכות לאירוע – צה"ל מתחקר אירועים מסוגים שונים אך רובם הם אירועים מבצעיים. לאור העובדה שצה"ל הוא ארגון מבצעי הפועל במערכת של גירוי-תגובה אל מול אויביו, לא תמיד קיימת האפשרות לבצע את התחקיר בסמיכות זמנים להתרחשות האירוע. נושא זה יוצר קושי בשחזור פרטי האירוע, רצף התהליכים וקבלת "התמונה המלאה". בנוסף, בארגון כמו צה"ל אין לדעת מה יוליד יום ולכן גם במקרים שבהם הוחלט לתחקר אירוע בסמיכות לאירוע יתכן שידחה בעקבות אירוע ביטחוני אחר.

3.    הקצאת משאבים – לאחר שהועדה/ההרכב הרלוונטי סיים את ביצוע התחקיר והחליט על דרכי פעולה, יש להטמיע את השינויים שיש לבצע. השינויים יכולים להיות מסוגים רבים כגון: נהלים שיש לחדד ביחידות השונות, בנייה/הקמה של יחידה/מבנה, קיום הדרכות וכד'. כל אלו דורשים תקציב רב. צה"ל הינו גוף הכפוף למערכת הביטחון ולכן תהליך הקצאת התקציב הינו ארוך ומייגע ותלוי בתקציב הממשלה הכללי. אחת לתקופה, מתבצעת בצה"ל סדרת ישיבות לתכנון התקציב. כאשר יש להקצות מהתקציב הקיים למטרה חדשה (כמו מימוש ממצאי התחקיר) המערכת עלולה להיתקל בקשיי בירוקרטיה רבים שיעכבו את מימוש הפקת הלקחים בזמן רב.

לסיכום, אני חושבת שבעיית התחקירים בצה"ל נובעת מהיותו ארגון מבצעי בעל מטרה לאומית לשמור על כולנו בטוחים ולא מרשלנות/רצון "לטאטא מתחת לשטיח". 

0 תגובות
למי שייך המידע בלינקדין
05/11/2018 09:37
Michal Inbar

למי שייך המידע בפרופיל הלינקדין כאשר עובד עוזב את החברה?


נושא הקניין הרוחני ברשתות החברתיות מתפתח מהר יותר ממערכת המשפט. לאור זאת, עולה השאלה הבאה: האם כאשר עובד החברה עוזב את החברה, למי שייך פרופיל הלינקדין שלו? לחברה? לעובד?

ובכן, ניתן להתייחס לנושא ממספר היבטים:


אמינות החברה והעובד - פרופיל ברשת החברתית משויך לאדם מסוים, עם תמונתו ופרטים אישיים. באופן כללי, ובלינקדין בפרט, הפרופיל האישי מכיל מידע רב אודות האדם שפתח את החשבון (קו"ח, כישורים וכו') ולכן אין זה הגיוני להעביר את הפרופיל לחשבון החברה. יתרה מכך, נניח והחברה העבירה את החשבון על שמה, כיצד היא תעשה זאת? תשמש באותו השם ותגנוב את זהות העובד? תשנה את שם החשבון לשם החברה? באם תעשה זאת, אנשים לא יוכלו לחפש את המגייסת שהתכוונו לחפש וכאשר תצוץ תוצאת החיפוש יחשבו שמדובר בטעות.

באשר לטענה כי החברה שילמה על הכשרות בנושא לינקדין - חברות רבות שולחות את עובדיהן להכשרות מסוגים שונים. למשל, הכשרות אקסל, אין אנו מצפים שעובד שסיים את עבודתו בחברה "יחזיר" את הידע שרכש בכלי האקסל. לדעתי, החזרת המידע (שאינה מתבצעת) תקפה גם למקרה הלינקדין ולכן אינה מהווה טיעון הגיוני לגניזת/העברת פרופיל המגייסת לחברה עצמה.

בנוסף, בעידן הרשתות החברתיות, העבודה אינה נגמרת. אנו מוצאים את עצמנו מקבלים התראות (בדיוק כמו שאנו מקבלים מיילים) בכל עת אפשרית לאור היום

על מנת להיות "אלופת הגיוסים ברשתות החברתיות" על האדם לו שייך הפרופיל להיות פעיל ולייצר מוניטין גבוה ברשת. (אזכיר שבלינקדין קיים דירוג המעיד על רמת הפעילות). פעילות גבוהה ברשת אינה נתחמת לשעות העבודה בלבד ואינה קבועה באופייה ובתכיפותה ולכן טיעון החברה כי הקשרים של המגייסת נעשו על חשבון העבודה נכונים באופן חלקי  בלבד.

ראינו כי החברה טוענת שאנשי הקשר הגיעו אל המגייסת כחלק מעבודתה בחברה ובכך מנסה להצדיק את הטיעון כי הפרופיל שייך לחברה

אנשי הקשר הגיעו למגייסת גם בגלל היותה חלק מחברת ההשמה אבל גם כתוצאה של פעילות ענפה ברשת, הוספת אנשים והגדלת מעגל החברים. בעידן הרשת החברתית, מאגר הקשרים שלנו מכיל אנשים שונים מתחומים שונים בחיינו ולכן אין זה הגיוני לשער כי מאגר הקשרים הוא רק בעקבות עבודתה של סיגל בחברה. הרי לגיטימי שלסיגל יש קשרים ממקום לימודיה, חבריה ובני משפחתה.

אם נסתכל על תחום עבודה אחר (שאינו גיוס) למשל תחום המשפטים. כאשר עו"ד עוזב את החברה, הלקוחות שמרוצים משירותיו יעברו לחברה החדשה בה יעבוד, כנ"ל לגבי אנשי מכירות, בעלי מקצוע וכד'.

 

לסיכום, לדעתי חשבון הלינקדין של עובד בחברת ההשמה שייך לעובד. בדיוק כמו שחשבון הפייסבוק והאימייל האישיים שלו נשארים שלו גם לאחר עבודתו גם אם השתמש בהם לצרכי עבודה. כיום, לרוב האנשים יש לינקדין עוד לפני שהם מתחילים לעבוד ולכן לא מדובר בנכס רק של הארגון עצמו. על מנת לסיים את יחסי העבודה בנעימות אני מאמינה שניתן לשקול הכנת רשימה של אנשי קשר רלוונטיים שנוצרו במהלך תקופת העבודה של העובד בחברה ובכך להתגבר על המחלוקת בנושא.

 

שאלה 2  - שימוש בכלים שנלמדו בהרצאה:

לינקדין – אני משתמשת בכלי זה לצרכי חיפוש עבודה. אני רואה את הכלי כמאוד רלוונטי לצרכי מיתוג אישי והגדלת רשת הקשרים שמסייעת בתהליך חיפוש העבודה.

 

Mendeley – מאמינה שאאמץ את כלי זה בכתיבת סקר הספרות במהלך פרויקט הגמר, ועבור עבודות נוספות בעתיד. יתרון מרכזי בכלי זה הוא ארגון יעיל ואוטומטי של המידע לעומת ארגון ידני שלרוב טומן בחובו טעויות רבות ואי דיוק.

 

One Note – אני סבורה שאאמץ כלי זה ככל שאהיה על יד מחשב לאורך זמן. היתרונות המרכזיים של כלי זה הוא יכולות החיפוש בתוך הטקסט וחיבור לאאוטלוק ולתיקיית ה- one drive  בה אני עושה שימוש באופן קבוע.

 

Google Keep – אני משתמשת באפליקציה זו במכשיר הפלאפון שלי על מנת לתעד דברים/משימות שבעבר הייתי רושמת על פתק. מדובר בשיטת ארגון נוחה המגובה בחשבון הגוגל שלי ולכן איני חוששת שדברים יעלמו (בשונה מפתקים פיזיים). בנוסף, הכלי מכיל אפשרויות שימוש רבות כמו יצירת רשימה ו/או שיתוף ואני מוצאת את כלים אלו מאוד רלוונטיים.

קיצר כתובת אתר אינטרנט – שימוש בקיצורים מאפשרים ארגון נוח יותר של המידע לצרכי אחסון ושיתוף. בנוסף, לעיתים הקיצור מאפשר יצירת QR שעשוי להיות נוח במקרים מסוימים. ניתן להשתמש בכלי זה כאשר אנו רוצים להעביר קישורים לאנשים שונים (במקום להעביר כתובת ארוכה ומסובכת).  









0 תגובות