עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל?
10/11/2018 22:26
Michal Inbar


במהלך הרצאה 3 למדנו אודות ביצוע תחקירים בארגונים גדולים. תחקירים הם דרך של הארגון ללמוד מכישלונותיו ולשחזר את הצלחותיו (במידה והתחקירים נעשים ומוטמעים בדרך הנכונה). אני נוטה להאמין כי בעלי העניין בחברה אינם רואים את תהליך התחקור כמניב ערך ישיר לחברה ולכן לעיתים נוטים לזלזל בו.

בהמשך לכתבה שפורסמה בהנחיות, נראה כי בצה"ל מבצעים תחקירים רבים אך יעילותם מוטלת בספק, זאת לאור חזרה של אירועים שתוחקרו בעבר ללא הצבעה על מגמת למידה והשתפרות בנושאים שתוחקרו. הבעיות בתחקירי צה"ל עלולות לנבוע ממספר סיבות:

1.    בבואנו לתחקר אירוע, עלינו לבצע איסוף של כלל המידע הרלוונטי ולשתף אותו באופן גלוי לחלוטין בין משתתפי התחקיר. בארגון מטריציוני כמו צה"ל, לחיילים בדרגות שונות יש רמות סיווג שונות – נושא המהווה בעיה כאשר יש צורך לשתף במידע. כמו כן, צה"ל עובד עם מספר מערכות מידע שונות ולעיתים קרובות העברת מידע ממערכת אחת לשניה הוא תהליך מורכב הדורש זמן ומשאבים. אציין, שגם במקרים בהם מתקבלת החלטה לשתף את כל הנוכחים בתחקיר כל פרטי המידע הדבר כולל בירוקרטיה (כגון תחקירים ביטחוניים) שעלולה לעקב את התחקיר

2.    סמיכות לאירוע – צה"ל מתחקר אירועים מסוגים שונים אך רובם הם אירועים מבצעיים. לאור העובדה שצה"ל הוא ארגון מבצעי הפועל במערכת של גירוי-תגובה אל מול אויביו, לא תמיד קיימת האפשרות לבצע את התחקיר בסמיכות זמנים להתרחשות האירוע. נושא זה יוצר קושי בשחזור פרטי האירוע, רצף התהליכים וקבלת "התמונה המלאה". בנוסף, בארגון כמו צה"ל אין לדעת מה יוליד יום ולכן גם במקרים שבהם הוחלט לתחקר אירוע בסמיכות לאירוע יתכן שידחה בעקבות אירוע ביטחוני אחר.

3.    הקצאת משאבים – לאחר שהועדה/ההרכב הרלוונטי סיים את ביצוע התחקיר והחליט על דרכי פעולה, יש להטמיע את השינויים שיש לבצע. השינויים יכולים להיות מסוגים רבים כגון: נהלים שיש לחדד ביחידות השונות, בנייה/הקמה של יחידה/מבנה, קיום הדרכות וכד'. כל אלו דורשים תקציב רב. צה"ל הינו גוף הכפוף למערכת הביטחון ולכן תהליך הקצאת התקציב הינו ארוך ומייגע ותלוי בתקציב הממשלה הכללי. אחת לתקופה, מתבצעת בצה"ל סדרת ישיבות לתכנון התקציב. כאשר יש להקצות מהתקציב הקיים למטרה חדשה (כמו מימוש ממצאי התחקיר) המערכת עלולה להיתקל בקשיי בירוקרטיה רבים שיעכבו את מימוש הפקת הלקחים בזמן רב.

לסיכום, אני חושבת שבעיית התחקירים בצה"ל נובעת מהיותו ארגון מבצעי בעל מטרה לאומית לשמור על כולנו בטוחים ולא מרשלנות/רצון "לטאטא מתחת לשטיח". 

0 תגובות
למי שייך המידע בלינקדין
05/11/2018 09:37
Michal Inbar

למי שייך המידע בפרופיל הלינקדין כאשר עובד עוזב את החברה?


נושא הקניין הרוחני ברשתות החברתיות מתפתח מהר יותר ממערכת המשפט. לאור זאת, עולה השאלה הבאה: האם כאשר עובד החברה עוזב את החברה, למי שייך פרופיל הלינקדין שלו? לחברה? לעובד?

ובכן, ניתן להתייחס לנושא ממספר היבטים:


אמינות החברה והעובד - פרופיל ברשת החברתית משויך לאדם מסוים, עם תמונתו ופרטים אישיים. באופן כללי, ובלינקדין בפרט, הפרופיל האישי מכיל מידע רב אודות האדם שפתח את החשבון (קו"ח, כישורים וכו') ולכן אין זה הגיוני להעביר את הפרופיל לחשבון החברה. יתרה מכך, נניח והחברה העבירה את החשבון על שמה, כיצד היא תעשה זאת? תשמש באותו השם ותגנוב את זהות העובד? תשנה את שם החשבון לשם החברה? באם תעשה זאת, אנשים לא יוכלו לחפש את המגייסת שהתכוונו לחפש וכאשר תצוץ תוצאת החיפוש יחשבו שמדובר בטעות.

באשר לטענה כי החברה שילמה על הכשרות בנושא לינקדין - חברות רבות שולחות את עובדיהן להכשרות מסוגים שונים. למשל, הכשרות אקסל, אין אנו מצפים שעובד שסיים את עבודתו בחברה "יחזיר" את הידע שרכש בכלי האקסל. לדעתי, החזרת המידע (שאינה מתבצעת) תקפה גם למקרה הלינקדין ולכן אינה מהווה טיעון הגיוני לגניזת/העברת פרופיל המגייסת לחברה עצמה.

בנוסף, בעידן הרשתות החברתיות, העבודה אינה נגמרת. אנו מוצאים את עצמנו מקבלים התראות (בדיוק כמו שאנו מקבלים מיילים) בכל עת אפשרית לאור היום

על מנת להיות "אלופת הגיוסים ברשתות החברתיות" על האדם לו שייך הפרופיל להיות פעיל ולייצר מוניטין גבוה ברשת. (אזכיר שבלינקדין קיים דירוג המעיד על רמת הפעילות). פעילות גבוהה ברשת אינה נתחמת לשעות העבודה בלבד ואינה קבועה באופייה ובתכיפותה ולכן טיעון החברה כי הקשרים של המגייסת נעשו על חשבון העבודה נכונים באופן חלקי  בלבד.

ראינו כי החברה טוענת שאנשי הקשר הגיעו אל המגייסת כחלק מעבודתה בחברה ובכך מנסה להצדיק את הטיעון כי הפרופיל שייך לחברה

אנשי הקשר הגיעו למגייסת גם בגלל היותה חלק מחברת ההשמה אבל גם כתוצאה של פעילות ענפה ברשת, הוספת אנשים והגדלת מעגל החברים. בעידן הרשת החברתית, מאגר הקשרים שלנו מכיל אנשים שונים מתחומים שונים בחיינו ולכן אין זה הגיוני לשער כי מאגר הקשרים הוא רק בעקבות עבודתה של סיגל בחברה. הרי לגיטימי שלסיגל יש קשרים ממקום לימודיה, חבריה ובני משפחתה.

אם נסתכל על תחום עבודה אחר (שאינו גיוס) למשל תחום המשפטים. כאשר עו"ד עוזב את החברה, הלקוחות שמרוצים משירותיו יעברו לחברה החדשה בה יעבוד, כנ"ל לגבי אנשי מכירות, בעלי מקצוע וכד'.

 

לסיכום, לדעתי חשבון הלינקדין של עובד בחברת ההשמה שייך לעובד. בדיוק כמו שחשבון הפייסבוק והאימייל האישיים שלו נשארים שלו גם לאחר עבודתו גם אם השתמש בהם לצרכי עבודה. כיום, לרוב האנשים יש לינקדין עוד לפני שהם מתחילים לעבוד ולכן לא מדובר בנכס רק של הארגון עצמו. על מנת לסיים את יחסי העבודה בנעימות אני מאמינה שניתן לשקול הכנת רשימה של אנשי קשר רלוונטיים שנוצרו במהלך תקופת העבודה של העובד בחברה ובכך להתגבר על המחלוקת בנושא.

 

שאלה 2  - שימוש בכלים שנלמדו בהרצאה:

לינקדין – אני משתמשת בכלי זה לצרכי חיפוש עבודה. אני רואה את הכלי כמאוד רלוונטי לצרכי מיתוג אישי והגדלת רשת הקשרים שמסייעת בתהליך חיפוש העבודה.

 

Mendeley – מאמינה שאאמץ את כלי זה בכתיבת סקר הספרות במהלך פרויקט הגמר, ועבור עבודות נוספות בעתיד. יתרון מרכזי בכלי זה הוא ארגון יעיל ואוטומטי של המידע לעומת ארגון ידני שלרוב טומן בחובו טעויות רבות ואי דיוק.

 

One Note – אני סבורה שאאמץ כלי זה ככל שאהיה על יד מחשב לאורך זמן. היתרונות המרכזיים של כלי זה הוא יכולות החיפוש בתוך הטקסט וחיבור לאאוטלוק ולתיקיית ה- one drive  בה אני עושה שימוש באופן קבוע.

 

Google Keep – אני משתמשת באפליקציה זו במכשיר הפלאפון שלי על מנת לתעד דברים/משימות שבעבר הייתי רושמת על פתק. מדובר בשיטת ארגון נוחה המגובה בחשבון הגוגל שלי ולכן איני חוששת שדברים יעלמו (בשונה מפתקים פיזיים). בנוסף, הכלי מכיל אפשרויות שימוש רבות כמו יצירת רשימה ו/או שיתוף ואני מוצאת את כלים אלו מאוד רלוונטיים.

קיצר כתובת אתר אינטרנט – שימוש בקיצורים מאפשרים ארגון נוח יותר של המידע לצרכי אחסון ושיתוף. בנוסף, לעיתים הקיצור מאפשר יצירת QR שעשוי להיות נוח במקרים מסוימים. ניתן להשתמש בכלי זה כאשר אנו רוצים להעביר קישורים לאנשים שונים (במקום להעביר כתובת ארוכה ומסובכת).  









0 תגובות